הכלי היעיל ביותר להורים בתקופת הקורונה

את הבלוג הזה אני מקדישה לכל אחד ואחת מלקוחותיי שנותנים בי אמון וזכות גדולה להשפיע על חייהם.

הורים רבים פנו אליי בבקשה שאכתוב קצת על התקופה שבה אנו נמצאים ומה לעשות במצבים מסויימים.

זה אתגר עבורי להעלות בלוג אחד שיקיף הרבה, הרי בכל משפחה יש גילאים שונים, טמפרמנטים שונים ומי שזכה להדרכה ממני יודע שאני דוגלת בטיפול פרטני איכותי ומותאם למשפחה.

כל משפחה היא עולם ומלואו, חד פעמית, אין עוד אחת כזו ובכל זאת אשתדל לקלוע לכלל המשפחות. אציין שאין בלוג או פוסט שיכול להחליף הדרכת הורים פרטנית.

ילדים זקוקים מאיתנו למשענת חזקה ואיתנה, אך לא תמיד ניתן לספק אותה. מכורח המציאות הרי גם אנחנו ,ההורים, מאבדים מכוחנו לעיתים קרובות וזקוקים בעצמנו למשענת. כשלילדים לא קל, גם לנו לא קל. אנחנו מנסים לעזור להם, להקל עליהם בכל דרך כי אנחנו רוצים שיהיה להם טוב. כשזה לא מצליח לנו אנו מתחילים לירות לכל עבר מבלי לתת את הדעת על מה זה בעצם טוב?

השאלה הראשונה שאני שואלת הורים היא - מה הייתם רוצים שיקרה?

השאלה הבאה תהיה: מה לדעתכם צריך לעשות כדי שזה יקרה?

זה בסדר, לא כולם עונים ולא מיד :-) אבל השאלות הן נקודות למחשבה.

בדרך כלל התשובה היא: שיהיה להם טוב, ומה שצריך לעשות זה לעזור להם. וזו תשובה מספיק טובה, לא? הרי מדובר בהורים שאוהבים את ילדיהם ורוצים לעזור להם כדי שיהיה להם טוב. ככל שההורה רוצה יותר שלילד יהיה טוב, כך הוא נאבק יותר למען מטרה זו וכשזה לא עומד בקריטריונים שהציב ההורה לעצמו ,נחלש הערך העצמי שלו והמטרה חומקת לנו.

זו הסיבה העיקרית למה שקורה לנו בימים אלו, כשהתערערה היכולת שלנו לתת לילדים את השגרה.

קחו דף ועט וכתבו : מה זה אומר שיהיה טוב לילד?

האם הטוב שאתם מגדירים לעצמכם הוא בהכרח טוב עבור הילד?

לדוגמה, מקרה שנתקלתי בו הרבה לאחרונה: הילד שלכם מתמודד עם שיעור זום, שיעורי בית שלא הבין, האינטרנט נפל, המורה לא ברורה, היה רועש לו מידי וכו׳. האם זה טוב או לא טוב עבור הילד (מדגישה: עבור הילד)? אני מאמינה שרובכם יגידו לא טוב. גם אני חטאתי בזה לא פעם. אז מה נעשה עם כל ה״לא טוב״ הזה?

האם נכין עבורו את השיעורים? נתקשר למורה ונבקש שתעזור לנו?

אין זה מתפקידינו ללמוד במקומם או ללמד אותם במקום המורים. וזה לא בלתי אפשרי לבחור בדרך זו, אך המחיר יהיה לפספס עוד הזדמנות לתת לו משהו טוב באמת. משהו שיתרום לו לדימוי העצמי, שילווה אותו בתחנות שונות בחייו. ילדים שמתנסים באתגרים יכולים לצאת מחוזקים או מיואשים. המפתח הוא בידיים של ההורים ולהם היכולת להשפיע על התוצאה. קבלו את אחד הכלים החזקים ביותר שקיימים, היעילים והידידותיים למשתמש.

העידוד - אם נשתמש בו בחוכמה יקרה דבר נפלא ומעז ייצא מתוק.

1. אני מבין/ה שזה קשה עם זום ואני רואה כמה את/ה משתדל/ת.

2. אני סומך/ת עליך שתמצא דרך להשלים את החומר.

3. המורה אמרה להורים שאפשר להתקשר אליה, האם יעזור לך להתקשר אליה?

4. אני כאן אם תצטרך עזרה עם הטלפון, עם האינטרנט (או כל עזרה בהתאם לגיל)

נו, אז כמה מתוק יצא מהעז הזה, אתם שואלים?

1. ״אני מבינה, אני רואה״ - רואים את הקושי שלי, מבינים אותי. מטרת העידוד היא להרים לילד טיפה את הראש ברגע קשה.

2. ״אני סומכת עליך״ - מסר לילד - אתה מסוגל. הוא מבין, אם אמא סומכת עליי אז כנראה שאני מסוגל. זו הנעה לפעולה.

3. ״אני כאן״ - יש לי משענת חזקה שלא מתפרקת כשקורה לי משהו. ואני יכול להשען עליה בעת הצורך.

ממה הייתי מציעה להמנע?

1. גניבת רגשות - גם לי זה קשה, לכולם קשה…

2. מתן עצות - תדבר עם, תנסה את זה, למה שלא תעשה כך או כך?

3. אזהרות - אם לא תלמד, לא תצליח, אם לא תדבר - לא יקשיבו לך וכו׳.

הורים יקרים! יש לכם את היכולת להשפיע לטובה על הדרך של ילדכם להתמודד עם מצבים שונים. חברתית, רגשית או פיזית. תפקידי הוא לתת לכם כלים פרקטיים להתמודדות עם אתגרים בהורות וליישום הדרך שבחרתם עבור משפחתכם. אל תהססו לפנות להדרכה, זהו תהליך קצר, יעיל ואת התוצאות רואים כמעט מייד.

פנינה לוי, מדריכת הורים וסופרוויזור למדריכים