״אתה מבטיח לי שהיום תשתתף ביומולדת של החבר? אתה לא תדבק אליי, נכון? וכששואלים אותך שאלות אתה תענה, זה לא מנומס לא לענות. ואם אתה לא מתכוון להשתתף תגיד עכשיו ולא נלך. אין טעם״כמה פעמים אמרתם את המשפטים האלה וקיבלתם הבטחה מהילד ובכל זאת, מגיעים למסיבה והילד שוב נצמד אליכם. לא מדבר, לא עונה, מתחבא וכל תזכורת מההבטחה שלו לא עוזרת. אז אתם עונים במקומו, נבוכים ומנסים לשכנע אותו להתרחק טיפה, לנסות להתקרב אל הילדים, דוחפים לעבר ההמולה, כועסים, משכנעים, ושוב כועסים אוףףף...כל הילדים שמחים ונהנים - ככה אף פעם לא יהיו לו חברים.
הוא לא משחק עם אף אחד, לא משתתף בהצגה. רק בשניה לפני שכולם הולכים הוא נזכר לשחק עם החברים.
״עכשיו אתה נזכר??? כשכולם הולכים? אם לא היית נצמד אליי היית נהנה, עכשיו הפסדת את כל הכיף.״ אכזבה, כעס, ייאוש, דאגה - כל זה מתנקז אל הילד והוא סופג ביקורות שוב ושוב גם כשהוא קופא ולא פועל וגם כשהוא מתגבר ונכנס לעניינים.
למה זה קורה לו ולא לאחרים?
ילדים נולדים עם ״טמפרמנט״- סט של נטיות התנהגותיות בדרגות שונות. במקרה הזה כנראה שמדובר בילד שנוטה להתחמם לאט (כ-15% מהאנשים הם מתחממים לאט). הבעיה מתחילה כשהטמפרמנט של הילד פוגש את הטמפרמנט השונה או הדומה של ההורה. או שהטמפרמנט אינו מובן להורה ויוצר תסכול, גם אצל הילד, או דווקא מוּכַר להורה לרוב מהילדות - ומעלה חששות ודאגה לגבי העתיד החברתי של ילדם. חששות ודאגות אלו מובילים לנקיטת צעדים שלא בהכרח עוזרים לילד, לעיתים תהיה אף החמרה .
אז מה עושים? איך עוזרים?
החשוב מכל - שימרו על כבודו. אל תדחפו אותו לפעולה על אף המבוכה המתלווה אתכם.
הבינו את המצב שבו הוא נמצא (ולא אתם) עודדו אותו כשהוא מנסה להתגבר, תנו לו להרגיש שאתם איתו, בצד שלו.
השוו אותו לעצמו ולא לאחרים - כל צעד קטן שהוא עושה דורש מאמץ עילאי ,תנו לו קרדיט. מילה טובה נותנת כוח ואומץ לעשות את הצעד הבא.
גם אם הפעם זה שוב קורה, זיכרו שהוא רצה בכל מאודו אך היה לו קשה מידי. הוא מאוכזב מעצמו ולא מאמין שהוא מסוגל. הוא זקוק לתמיכתכם יותר מכל רגע אחר.
טמפרמנט אינו גורל, העזרו בהדרכת הורים. היא מציידת אתכם בכלים פרקטיים שיאפשרו לכם לפעול במצבים מאתגרים, ובכך לקדם, להצמיח ולהעצים את הילד וגם את הוריו :-)
פנינה לוי - מדריכת הורים ויועצת משפחה.
נייד: 054-4221309 אימייל: pnina@pninalevy.com
Comments